גז"ד למורשע בחטיפת מתלוננים שחיכו לטרמפ ושוד מזויין שלהם ביחד עם אחר

1.         הנאשם, רעד גני, יליד שנת 1988 מדיר אל אסד, הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שבו תוקן כתב האישום, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, היינו, עבירות של חטיפה, לפי הסעיפים 369 + 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - "החוק") ושוד מזויין, לפי הסעיפים 402(ב) + 29 לחוק.

            לאחר שקבלתי תסקיר של שרות המבחן למבוגרים ושמעתי את טענות הצדדים לעניין העונש, ניתן בזה גזר הדין.

2.         עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם

בתאריך 17.11.10, בסביבות השעה 22:45, עמדו ששון מאסייב (להלן - "ששון") וזיו מרשה (להלן - "זיו") (שניהם יחדיו יקראו להלן - "המתלוננים") ביציאה מכרמיאל על כביש 85 וניסו למצוא רכב באמצעות יסעו מהמקום.

הנאשם ושאדי עומר (להלן - "שאדי") הגיעו למקום ברכבו של הנאשם כשהנאשם עצמו נוהג ברכב. ששון פנה אל הנאשם ואל שאדי ושאל אותם אם הם מגיעים לעכו. הנאשם אישר זאת והמתלוננים נכנסו לרכב.

במהלך הנסיעה החליטו הנאשם ושאדי לשדוד את המתלוננים וכי לשם כך יש צורך בחפץ שישמש אותם כדי לאיים על המתלוננים. על כן החליטו לנסוע לביתו של שאדי כדי להצטייד בחפץ כאמור. שאדי הציע להביא סכין.

הנאשם ושאדי נסעו לעבר ביתו של שאדי בדיר אל אסד. כשהמתלוננים ראו כי הרכב פונה לדיר אל אסד הם שאלו את הנאשם ושאדי לאן הם נוסעים. והשניים השיבו להם, בתרמית, כי שאדי יורד בביתו ולאחר מכן הנאשם יסיע אותם למחוז חפצם.

בהמשך לאמור לעיל, כאשר הרכב הגיע לביתו של שאדי, בדיר אל אסד, נכנס שאדי לביתו, הצטייד בסכין, יצא ונכנס לרכב שהמתין לו.

הרכב המשיך בנסיעה. במהלך הנסיעה פנה הנאשם לדרך כורכר ביער סמוך לתובל. המתלוננים שבו ושאלו את הנאשם ושאדי לאן הם נוסעים, והנאשם השיב, בתרמית, כי זוהי דרך קיצור מירכא לעכו.

הנאשם עצר את הרכב בדרך הכורכר בתואנת שוא של הנאשם ושאדי כי ארעה תקלה ברכב, ואז ירדו הנאשם, שאדי והמתלוננים מהרכב.

שאדי שלף את הסכין, הצמיד אותה לצווארו של ששון והורה למתלוננים להרים ידיים, לא לזוז ולתת את כל רכושם. הוא איים עליהם כי אם לא יעשו כדבריו הוא יפגע בהם. שאדי נטל בכח את תיקו של ששון מידו. בתיק היו ציוד אישי, מסמכים אישיים, ארנק ובו כרטיסי אשראי ו - 30 ש"ח במזומן. שאדי עשה כן במטרה לשלול את התיק שלילת קבע.

שאדי הורה לששון להוריד את השרשרת מצווארו. מפאת פחדו מפני הנאשם וחברו, תלש ששון את השרשרת מצווארו ומסר אותה ואת מכשיר הפלאפון שלו לשאדי. שאדי לקחם במטרה לשלול אותם שלילת קבע.

במקביל לאמור לעיל תפס הנאשם את זיו בידו. כאשר ניסה זיו להסתובב ולראות את מספר הרכב, החל הנאשם להכותו אולם זיו תפס את ידו של הנאשם.

הנאשם משך בחוזקה את תיקו של זיו מידו. בתיק היה ציוד אישי של זיו. הנאשם הכניס את ידו לכיס האחורי של מכנסיו של זיו ולקח ממנו ארנק שהכיל מסמכים אישיים, כרטיסי אשראי, 150 ש"ח ו - 150$. בנוסף הורה הנאשם לזיו למסור לידיו את מכשיר הפלאפון שלו. זיו לא התנגד למעשיו של הנאשם ומסר לו את מכשיר הפלאפון שלו והנאשם לקח את כל הרכוש במטרה לשלול אותו שלילת קבע.

לאחר כל האמור לעיל, הרחיקו הנאשם וחברו את המתלוננים בדחיפות ובאיומי סכין מן הרכב. הנאשם וחברו הורו למתלוננים שלא להסתובב, רצו לעבר הרכב ונמלטו בנסיעה מהמקום, בעודם מותירים את המתלוננים בלב היער.

בהמשך אותו ערב לקחו הנאשם ושאדי את השרשרת והדולרים שנשדדו כאמור לעיל והמירו אותם ב - 1,100 ש"ח אותם חלקו ביניהם. את יתר הרכוש הגנוב שרפו הנאשם ושאדי.

הנה כי כן, במעשיהם המתוארים לעיל, הנאשם ושאדי, בצוותא חדא, פיתו את המתלוננים באמצעי תרמית ללכת מן המקום שנמצאו בו וכפו עליהם זאת בכח ובאיומים. הנאשם וחברו גנבו בצוותא חדא את רכושם של המתלוננים כשם מזויינים בנשק קר ובהיותם בחבורה. בשעת מעשה, בתכוף לפניו ולאחריו, איימו הנאשם וחברו לבצע מעשה אלימות במתלוננים כדי להשיג את הרכוש שנגנב ולעכבו אצלם ובכדי למנוע ולהתגבר על התנגדות לגניבת הרכוש.

3.         תסקיר שרות המבחן

קצינת המבחן גב' אנה בר כתבה בתסקירה כי התרשמה משליטתו של הנאשם בשפה העברית שלא הצריכה עזרת מתורגמן.